דילוג לתוכן

הוצאה לפועל

עיקלו לך את חשבון הבנק? מה אפשר לעשות עכשיו?

תחילה מזהים מי הטיל את העיקול, ולאחר מכן בוחנים את הדרך המתאימה לטיפול בו

לקוח מקבל בבנק מעטפה רשמית לצד כרטיס החיוב

עיקול חשבון בנק עלול לפגוע באופן מיידי ביכולת לנהל משק בית או עסק, לבצע תשלומים ולהשתמש בכספים המצויים בחשבון. עם זאת, עצם הופעת העיקול בבנק עדיין אינה מלמדת מהו ההליך המשפטי המתאים לביטולו.

לא כל עיקול חשבון מקורו בתיק הוצאה לפועל. העיקול עשוי להיות מוטל גם בידי רשות מקומית, רשות מס, בית משפט או גורם מוסמך אחר. לכן, לפני הגשת בקשה כלשהי, יש לזהות את הגורם שהטיל את העיקול ואת מקור הסמכות שמכוחו ניתן הצו.

השלב הראשון: זיהוי מקור העיקול

הפרטים האלה קובעים למי יש לפנות, מהן הטענות שניתן להעלות ואילו מסמכים נדרשים לצורך הטיפול.

  • זהות הגוף שהטיל את העיקול.
  • מספר התיק, הצו או דרישת התשלום.
  • סכום העיקול ומועד הטלתו.
  • האם הוטל עיקול אחד או שקיימים מספר עיקולים.
  • אילו כספים נתפסו ומה מקורם.
  • האם קדמה לעיקול אזהרה, דרישה או החלטה שנמסרו לחייב.

כאשר העיקול הוטל בתיק הוצאה לפועל

עיקול חשבון בנק בהוצאה לפועל הוא עיקול של נכסי החייב המוחזקים בידי צד שלישי הבנק. רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על עיקול כלל נכסי החייב המוחזקים בבנק או על עיקול נכס מסוים. צו לעיקול כלל הנכסים עשוי לחול על נכסים המצויים בידי הבנק במועד המצאת הצו וכן על נכסים שיגיעו לידיו במהלך שלושת החודשים שלאחר מכן. החוק והתקנות מסדירים גם את המצאת הצו לתאגיד הבנקאי ואת חובת הבנק להשיב עליו. (סעיפים 43–45א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967; תקנות 71–74 לתקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979)

לאחר בירור מצב התיק ניתן לבחון הגשת בקשה לביטול העיקול או לצמצומו. הבקשה צריכה להתייחס לנסיבות הקונקרטיות ולהיתמך במסמכים, כגון תדפיסי חשבון, אסמכתאות בדבר מקור הכספים, נתונים כלכליים ומסמכים הנוגעים לחוב.

עצם הגשת הבקשה אינה מבטלת את העיקול. נדרשת החלטה של הגורם המוסמך, ויש לבדוק אם נדרש במקביל גם עיכוב של מימוש הכספים.

האם הכספים בחשבון מוגנים מעיקול?

הדין מחריג מעיקול נכסים וכספים מסוימים. בין היתר, חוק ההוצאה לפועל קובע כי עיקול אצל צד שלישי אינו תופס בנכס שאינו ניתן לעיקול לפי דין אחר, וכן מונה סוגים מסוימים של כספים הזוכים להגנה מיוחדת. (סעיף 50 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967)

כאשר בחשבון הופקדו משכורת, קצבה, סיוע בשכר דירה, תשלום רווחה או כספים בעלי ייעוד מיוחד, יש לבדוק את ההסדר החל על אותו תשלום. ההגנה עשויה להיות מוגבלת בסכום, בזמן או בתנאים אחרים.

לא די לציין באופן כללי שמדובר בכספים מוגנים. יש להראות את מקור הכסף, מועד הפקדתו והקשר בין ההפקדה לבין הסכום שנתפס, באמצעות אישורי תשלום ותנועות החשבון.

כאשר מקור העיקול אינו בהוצאה לפועל

אם העיקול הוטל בידי רשות מקומית, רשות מס, בית משפט או גוף אחר, בקשה המוגשת בתיק הוצאה לפועל לא תביא לביטולו.

במצב כזה יש לבחון את הצו ואת הדין שמכוחו הוטל, ולפנות לגורם המוסמך במסלול המתאים. גם המועדים, העילות לביטול והאפשרות לעיכוב הליכים עשויים להיות שונים מההסדר החל בהוצאה לפועל.

כאשר החוב עצמו שנוי במחלוקת

אם החוב שולם במלואו או בחלקו, או שהחייב טוען כי אינו חייב עוד למלא אחר פסק הדין, ניתן לבחון הגשת טענת ״פרעתי״. נטל הראיה בעניין זה מוטל על החייב. (סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967)

כאשר התיק נפתח לביצוע שטר, שיק או שטר חוב, ניתן במקרים המתאימים להגיש התנגדות לביצוע. המועד הקבוע בדין הוא 30 ימים ממועד המצאת האזהרה. (סעיף 81א(ג)–(ג1) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967; תקנה 106 לתקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979)

בתביעה על סכום קצוב ניתן להגיש התנגדות בתוך 30 ימים ממועד המצאת האזהרה, בצירוף תצהיר ומסמכים התומכים בטענות. (סעיף 81א1(ד) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967; תקנות 109ח–109ט לתקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979)

בקשה לביטול העיקול אינה מחליפה התנגדות לחוב, טענת ״פרעתי״ או בקשה לעיכוב הליכים. כאשר קיימת מחלוקת לגבי החוב עצמו, יש לבחור בהליך המשפטי המתאים ולא להסתפק בטיפול בעיקול בלבד.

כאשר החוב נכון אך אין אפשרות לשלמו מיד

חייב שאינו יכול לשלם את החוב במלואו עשוי לבחון בקשה לצו תשלומים, הנתמכת בהצהרה ובמסמכים המעידים על מצבו הכלכלי ועל יכולת התשלום שלו. (סעיף 7א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967; תקנה 12ב לתקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979)

צו תשלומים כשלעצמו אינו זהה להחלטה המבטלת עיקול קיים. יש לבדוק אם ניתנה החלטה מפורשת בעניין העיקול או אם מתקיימים התנאים להגשת בקשה להכרה במעמד של ״חייב משלם״.

כאשר החייב עומד בתנאים שנקבעו בחוק ומוכר במעמד של ״חייב משלם״, ניתן להורות בתיק שבו ניתנה ההכרה שלא לנקוט עיקול חשבון עו״ש, או לעכבו או לבטלו אם כבר החל. ההכרה נכנסת לתוקף בהתאם למנגנון ולמועדים הקבועים בחוק. (סעיפים 69ב3–69ב7 ו־69ב9 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967)

הכרה בתיק אחד אינה מבטלת בהכרח עיקולים שהוטלו בתיקים אחרים או בידי רשויות אחרות.

כאשר קיימים מספר עיקולים

גם לאחר ביטול עיקול מסוים, החשבון עלול להישאר מוגבל אם קיים צו נוסף. לכן יש לקבל תמונה מלאה של כל הצווים שהתקבלו בבנק ולבדוק כל אחד מהם בנפרד.

כאשר קיימים מספר תיקי הוצאה לפועל או חובות לגורמים שונים, טיפול נקודתי בעיקול אחד אינו תמיד מספיק. ייתכן שנדרש הסדר כולל, צו תשלומים המתייחס למספר תיקים, איחוד תיקים או בחינת הליך חדלות פירעון.

לסיכום

עיקול חשבון בנק מחייב טיפול מהיר, אך הפעולה הראשונה אינה הגשת בקשה כללית לביטול. תחילה יש לזהות מי הטיל את העיקול, באיזה הליך ומהו מקור החוב. לאחר מכן ניתן לבחון אם קיימת עילה לביטול או לצמצום העיקול, אם הכספים שנתפסו מוגנים, אם יש טענה נגד החוב או אם נדרש פתרון תשלומים רחב יותר.

בחירה מדויקת של ההליך עשויה למנוע הגשת בקשות שאינן מופנות לגורם הנכון ולמקד את הטיפול בצעד המשפטי הרלוונטי.