יש לך כמה תיקים בהוצאה לפועל? איך עושים סדר?

השלב הראשון: מיפוי מלא של התיקים והחובות

חשוב להבחין בין פתרון כולל לגבייה לבין טענה מהותית בתיק מסוים. טענת ״פרעתי״, התנגדות לביצוע שטר או לתביעה על סכום קצוב, ובקשות מסוימות הנוגעות לגובה החוב, ממשיכות להתברר בתיק הפרטני ואינן מוכרעות מעצם איחוד התיקים.

גם לאחר שניתן צו איחוד, בקשות מסוימות ובהן טענת ״פרעתי״, התנגדות לביצוע שטר או לתביעה על סכום קצוב ובקשה לשינוי קרן החוב על יסוד החלטה שיפוטית מוגשות בתיק שבו נוצרה המחלוקת. (תקנה 33א לתקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979)

• כל תיקי ההוצאה לפועל, זהות הזוכים והיתרות המעודכנות.
• סוג החוב בכל תיק והמסמך שמכוחו נפתח התיק.
• אזהרות, עיקולים, הגבלות וצווי תשלומים שכבר ניתנו.
• תשלומים שבוצעו, הסדרים קיימים וטענות אפשריות נגד חוב מסוים.
• חובות נוספים שאינם מתנהלים בהוצאה לפועל.
• הכנסות, הוצאות, נכסים ויכולת החזר חודשית מעשית.

מהו איחוד תיקים?

חייב רשאי לבקש לאחד את תיקי ההוצאה לפועל התלויים ועומדים נגדו. אם ניתן צו איחוד, התיקים המתאימים מתנהלים במסגרת אחת ורשם ההוצאה לפועל קובע את תנאי התשלום ואת אופן ניהול ההליכים. (סעיפים 74ב ו־74יא לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967)

לא כל תיק נכלל באיחוד. בין היתר, תיק מזונות, עניין שאינו כספי ועניין שהועבר לבית המשפט בעקבות התנגדות לביצוע שטר ואשר טרם הוכרע אינם נכללים בהגדרת התיקים הניתנים לאיחוד. (סעיף 74א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967)

איחוד תיקים אינו מוחק את החובות ואינו מבטל טענות או החלטות שניתנו בכל תיק. מטרתו ליצור מסגרת תשלום וניהול משותפת לתיקים הנכללים בצו.

מה נדרש לצורך בקשת איחוד?

הבקשה מוגשת בצירוף תצהיר, שאלון, כתב ויתור על סודיות ומסמכים כלכליים. החייב נדרש לפרט את נכסיו ואת חובותיו, לרבות חובות שבמחלוקת, ולהציע סכום חודשי התואם את יכולתו. עם הגשת הבקשה עליו לשלם את הסכום שהציע ולהמשיך לשלמו מדי חודש כל עוד הבקשה תלויה ועומדת, אלא אם ניתנה הוראה אחרת. (סעיפים 74ו–74ח לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967; תקנות 29–29א לתקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979)

הצעה נמוכה שאינה מאפשרת פירעון בתוך התקופות שנקבעו בחוק עלולה שלא להתאים למסלול. מנגד, הצעה שאינה משקפת את ההכנסה הפנויה בפועל עלולה ליצור צו שלא ניתן לעמוד בו.

הגשת הבקשה אינה עוצרת הליכים באופן אוטומטי

עצם הגשת בקשת האיחוד אינה מעכבת עיקולים או הליכים המתנהלים בתיקים. רשם ההוצאה לפועל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענות, להורות על עיכוב זמני של הליכים לתקופה של עד 60 ימים ובתנאים שיקבע. (סעיף 74ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967)

עם הגשת בקשת האיחוד ניתן ככלל צו עיכוב יציאה מן הארץ, בכפוף לסמכויות הביטול והחריגים שבחוק, ורשם ההוצאה לפועל רשאי גם להורות על עיקול נכסי החייב. (סעיפים 74ד–74ה לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967)

לכן לפני הגשת הבקשה יש לבחון לא רק את גובה התשלום המוצע, אלא גם את השפעת ההליך על עיקולים קיימים, נכסים, נסיעות ויכולת העמידה בתנאים לאורך זמן.

מתי ניתן צו איחוד?

רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו איחוד לאחר שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון ולאחר בחינת יכולת החייב. ככלל, נדרש להראות כי ניתן לפרוע את מלוא החובות הנכללים באיחוד בתוך תקופות התשלום הקבועות בחוק. ניתן להאריך את התקופה בתנאים שנקבעו, ותקופה ארוכה יותר מחייבת את הסכמת הזוכים. (סעיף 74ט וסעיף 7א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967)

הצו יכול לקבוע תשלומים, בטוחות ותנאים נוספים. אי־עמידה בצו, אי־שיתוף פעולה, שינוי נסיבות או פתיחת תיק חדש שאינו מאפשר עוד פירעון במסגרת שנקבעה עלולים להביא לשינוי הצו או לביטולו. (סעיפים 74יא ו־74טו לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967)

האם צו תשלומים מאחד את התיקים?

צו תשלומים בתיק מסוים אינו מאחד מעצמו את כלל התיקים. כל עוד לא ניתן צו איחוד, יש לבדוק את החיוב ואת ההליכים בכל תיק בנפרד.

כאשר רשם ההוצאה לפועל דן בבקשה לצו תשלומים באחד המצבים המנויים בחוק, עליו לשקול אם לאחד את תיקי החייב, לאחר שהסביר לחייב את משמעות האיחוד וקיבל את הסכמתו. מדובר בשיקול ובהחלטה של הרשם לא באיחוד אוטומטי. (סעיף 74טו1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967)

מה קורה לאחר מתן צו האיחוד?

לאחר מתן הצו נשלחת הודעה לתיקים שנכללו באיחוד. ככלל, אין לשלם לזוכה ישירות על חשבון חוב שנכלל בצו, אלא באמצעות לשכת האיחוד או הגורם שמונה לכך, אלא אם רשם ההוצאה לפועל הורה אחרת. (תקנה 33 לתקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979)

אם נפתח תיק נוסף לאחר הגשת הבקשה, על החייב להודיע על כך לרשם ללא דיחוי. אי־דיווח על תיק חדש או מסירת מידע חסר עלולים להשפיע על הבקשה ועל המשך תוקפו של הצו. (סעיף 74י וסעיף 74טו לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967; תקנה 34 לתקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979)

מתי בוחנים הסדר כולל עם הנושים?

כאשר ניתן להעמיד סכום חד־פעמי או תוכנית תשלומים מעשית, אפשר לבחון הסדרים עם הזוכים. הסדר מול זוכה אחד אינו מחייב זוכים אחרים, ולכן הסדר כולל צריך להביא בחשבון את כל הנושים המרכזיים ואת ההליכים המתנהלים בכל תיק.

בהסדר יש לקבוע בכתב את סכום הסילוק, מועדי התשלום, אופן הדיווח ללשכה, סגירת התיק והסרת העיקולים או ההגבלות. כאשר הסדר מדווח בתיק, החוק מסדיר את עיכוב ההליכים ואת הדיווח על תשלומים שבוצעו לפיו. (סעיף 19ב לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967)

מתי יש לבחון חדלות פירעון?

אם אין יכולת מעשית לפרוע את כלל החובות בתקופה שניתן לאשר במסגרת ההוצאה לפועל, או אם קיימים חובות רבים שאינם מרוכזים בתיקים, ייתכן שהליך חדלות פירעון מתאים יותר. ההליך עשוי לרכז את חובות היחיד במסגרת אחת ולבחון תוכנית לשיקום כלכלי והפטר, אך הוא כרוך בבדיקת המצב הכלכלי, חובות דיווח, תשלומים, הגבלות ובחינת נכסים.

חוק ההוצאה לפועל קובע מנגנון להפניית חייב שאינו מסוגל לשלם את חובותיו בתקופות הקבועות בחוק לבחינת הליך חדלות פירעון, בהתאם להיקף חובותיו ולתנאים החלים עליו. (סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967; חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018)

הבחירה בין איחוד תיקים, הסדר וחדלות פירעון צריכה להתבסס על מלוא החובות, הנכסים, ההכנסה הפנויה, משך התשלום האפשרי וההשלכות של כל מסלול.

לסיכום

כאשר קיימים כמה תיקי הוצאה לפועל, השאלה אינה רק מהו התשלום החודשי האפשרי. יש לבדוק אילו תיקים וחובות קיימים, אילו טענות מחייבות טיפול פרטני, אילו הליכים כבר ננקטו והאם ניתן לסיים את החובות במסגרת זמן מעשית.

מיפוי מדויק מאפשר לבחור בין איחוד תיקים, צווים פרטניים, הסדר כולל או חדלות פירעון ולבנות מסלול שניתן לעמוד בו לאורך זמן.