שינוי עילת סגירת תיק: מה נשאר ברישום המשטרתי?

תיק סגור אינו הרשעה

יש להבחין בין מידע פלילי הנובע מהרשעה או מהחלטה שיפוטית לבין רישום משטרתי של תיק חקירה שנסגר. תיק סגור אינו הרשעה, אינו קובע שהחשוד ביצע עבירה ואינו הופך אותו לבעל עבר פלילי.

עם זאת, מידע על תיק סגור עשוי להישמר במרשם המשטרתי ולהימסר רק לגופים שהוסמכו לכך בחוק. ככלל, אדם אינו חייב למסור מידע על תיק סגור לגורם שאינו זכאי לקבלו, וגורם שאינו מוסמך לקבל את המידע אינו רשאי להביאו בחשבון בהחלטה בעניינו.

(סעיפים 27, 31, 37 ו־38 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019)

חוסר אשמה המכונה גם היעדר אשמה

זו העילה המיטיבה ביותר מבחינת הרישום המשטרתי. היא מתאימה כאשר בחינת מכלול הראיות מלמדת שהסבירות שהחשוד ביצע את העבירה נמוכה במידה שאינה מצדיקה את הותרת החשד ברישומי המשטרה.

אין הכרח להראות שלא קיימת כל ראיה שהיא. השאלה אינה רק אם אפשר להגיש כתב אישום, אלא אם התמונה הראייתית מצדיקה להותיר רישום משטרתי המייחס לאדם חשד לביצוע העבירה.

תיק שנסגר מחוסר אשמה מוסר מרישומי המשטרה. מדובר בהסרת רישום התיק, ולא בהכרח בהשמדה של כל מסמך שנאסף במהלך החקירה.

(סעיף 62(ב)(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982; סעיף 27(א)(2)(ב) לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019)

חוסר ראיות מספיקות

עילה זו משמעה שחומר החקירה אינו מקים תשתית ראייתית מספקת להעמדה לדין, אך החשד לא נשלל במידה המצדיקה סגירה מחוסר אשמה.

במילים אחרות: אין די ראיות להגשת כתב אישום, אך קיימות ראיות או נסיבות שאינן מאפשרות לקבוע כי הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה נמוכה כנדרש לסגירה מחוסר אשמה. תיק שנסגר מחוסר ראיות נותר, ככלל, במרשם המשטרתי כתיק סגור.

(סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982; סעיף 27(א)(2)(ב) לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019)

נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין

זו העילה שכונתה בעבר ״חוסר עניין לציבור״. היא עוסקת בשאלה אם נכון ומוצדק לנהל הליך פלילי בהתחשב במכלול הנסיבות, ובהן חומרת המעשה, נסיבות ביצועו, מידת הפגיעה, נסיבותיו של החשוד והאינטרס הציבורי בהעמדה לדין.

בשונה מחוסר ראיות, מוקד ההחלטה אינו בהכרח חולשה ראייתית. ייתכן שקיימת תשתית ראייתית, אך מכלול הנסיבות אינו מצדיק העמדה לדין. גם תיק שנסגר בעילה זו נותר, ככלל, במרשם המשטרתי כתיק סגור.

(סעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982; סעיף 27(א)(2)(ב) לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019)

כמה זמן נשאר רישום של תיק סגור?

אין תקופת שמירה אחת לכל התיקים. יש להבחין בין סגירה מחוסר אשמה, שמסירה את רישום התיק, לבין תיק שנסגר מחוסר ראיות או משום שנסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין. בתיקים מן הסוג השני משך הרישום והאפשרות לבטלו תלויים בסיווג העבירה, בגיל האדם בעת האירוע ובקיומם של נתונים נוספים.

חשוב להבחין גם בין המועד שממנו אפשר להגיש בקשה לביטול לפי שיקול דעת לבין ביטול הנעשה בתום התקופה הקבועה לעבירה שאינה פשע. אלה שני מסלולים שונים, ולכן חלוף תקופת ההמתנה להגשת בקשה אינו מבטיח שהרישום יבוטל.

• תיק שנסגר מחוסר אשמה אינו נכלל במרשם המשטרתי כתיק סגור, ולכן אין תקופת המתנה להסרת רישום התיק.
• בעבירה שאינה פשע שנחקרה נגד בגיר, ניתן לבקש ביטול לפי שיקול דעת לאחר 5 שנים ממועד האירוע. בתום 7 שנים חל מסלול של ביטול אוטומטי, אלא אם מתקיימת אמת מידה המצדיקה שלא לבטל את הרישום.
• בעבירה שאינה פשע שנחקרה נגד קטין, ניתן לבקש ביטול לפי שיקול דעת לאחר 3 שנים ממועד האירוע. בתום 5 שנים חל מסלול של ביטול אוטומטי, אלא אם מתקיימת אמת מידה המצדיקה שלא לבטל את הרישום.
• בעבירת פשע ניתן לבקש ביטול לפי שיקול דעת לאחר 7 שנים כאשר מדובר בבגיר, ולאחר 5 שנים כאשר מדובר בקטין. החוק אינו קובע לעבירת פשע מועד מקביל של ביטול אוטומטי.

(סעיפים 27 ו־33 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019; תקנות 1–4 ו־6 לתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), התשס״ט–2009)

כיצד מחשבים את התקופות ובאילו תנאים ניתן שלא לבטל?

נקודת המוצא לחישוב היא מועד האירוע שנחקר, ולא מועד סגירת התיק. אם נחקרו באותו תיק כמה אירועים, החישוב נעשה מן האירוע המאוחר; ואם נחקרו כמה עבירות, התקופה נקבעת לפי העבירה החמורה מביניהן. במסלול הביטול לפי שיקול דעת עשוי להיות רלוונטי גם מועד ביטולו של רישום קודם, אם הוא מאוחר יותר.

בקשה לביטול לפי שיקול דעת נבחנת בין היתר לפי חומרת העבירה, חומרת הפגיעה הנטענת, היקף הפגיעה ברכוש, רישומים נוספים, ביטולים קודמים ונסיבותיו האישיות של האדם. גם במסלול המכונה ביטול אוטומטי רשאי הגורם המוסמך שלא לבטל את הרישום כאשר מתקיימות אמות המידה שנקבעו בתקנות.

• קיומו של רישום משטרתי נוסף או מידע פלילי נוסף עשוי למנוע ביטול אוטומטי.
• ביטול של רישום אחר במהלך התקופה עשוי להילקח בחשבון.
• התקנות מונות עבירות עוון מסוימות שלגביהן ניתן להורות שלא לבצע ביטול אוטומטי.

(סעיף 33 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019; תקנות 2, 5 ו־7 לתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), התשס״ט–2009)

השלב הראשון: פנייה לקבלת חומר החקירה וצילומו

לא נכון להכין בקשה לשינוי עילת הסגירה רק על סמך הזיכרון מהחקירה או על סמך הודעת הסגירה. תחילה יש לברר מי הגורם שסגר את התיק יחידת חקירות במשטרה, יחידת תביעות או הפרקליטות ולפנות אליו בבקשה לעיין בחומר החקירה ולהעתיקו לצורך בחינת עילת הסגירה.

לאחר שהבקשה לעיון מאושרת, פועלים לפי הדרך שקובע הגוף המחזיק בחומר: מתאמים הגעה לצילום החומר, מזמינים העתק או מקבלים קבצים דיגיטליים, ככל שהדבר מתאפשר. היקף החומר שנמסר ואופן העיון בו נבחנים לפי הדין, הנחיות הגוף המטפל והצורך להגן על אינטרסים נוספים.

רק לאחר קבלת החומר וצילומו ניתן לבחון באופן מבוסס אם קיימת הצדקה לבקש שינוי של עילת הסגירה לחוסר אשמה.

(בג״ץ 10271/02 אברהם פריד נ׳ משטרת ישראל; סעיף 62(ב)(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982)

מה בודקים בחומר החקירה?

הבדיקה אינה מסתכמת בקריאה כללית. יש לעבור באופן שיטתי על הודעת המתלונן, הודעות העדים, חקירות החשוד, מזכרים, דוחות פעולה, תיעוד חזותי או קולי, מסרונים, מסמכים וחוות דעת שנאספו בתיק בהתאם לחומר הקיים בכל מקרה.

במהלך הבדיקה משווים בין הגרסאות, מאתרים סתירות ופערים, בוחנים את מהימנות הראיות ואת הקשר ביניהן, ומוודאים אם קיימות ראיות מזכות או נקודות שלא קיבלו משקל בהחלטת הסגירה. ההבחנה החשובה היא בין תיק שאין בו די ראיות לכתב אישום לבין תיק שבו עוצמת החשד נמוכה עד שאין הצדקה להותיר את הרישום המשטרתי.

• האם גרסת המתלונן נתמכת בראיות חיצוניות או עומדת לבדה.
• האם קיימות סתירות מהותיות בין הודעות, מסמכים ותיעוד אובייקטיבי.
• האם זוהו קשיים בזיהוי, בלוחות הזמנים או בקשר של החשוד לאירוע.
• האם נאספו ראיות מזכות והאם הן קיבלו משקל בהחלטה.
• האם חומר מסוים חסר ונדרש לבקש השלמת עיון או העתקה.

רק לאחר בחינת החומר מגישים בקשה מנומקת

לאחר מיפוי הראיות מכינים בקשה ממוקדת לגורם שסגר את התיק. הבקשה צריכה להפנות לחומר הקונקרטי, להסביר מה משמעותו ולהראות מדוע אין די בסגירה מחוסר ראיות או מנסיבות העניין, אלא מדוע התמונה הראייתית מצדיקה סגירה מחוסר אשמה.

השלכותיו האישיות או המקצועיות של הרישום עשויות להיות רלוונטיות, אך הן אינן מחליפות את הניתוח העובדתי והראייתי. לב הבקשה הוא ההסבר מדוע עצם הותרת החשד ברישומי המשטרה אינה מוצדקת על יסוד חומר החקירה.

(סעיף 62(ב)(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982)

המועדים להגשת בקשה וערר: מה עושים אם המועד חלף?

כאשר התיק נסגר בידי יחידת חקירות של משטרת ישראל, נוהל המשטרה קובע כי יש להגיש את הבקשה בתוך שנה ממועד הפקת הודעת הסגירה, לתחנה שבה התקבלה ההחלטה. הנוהל קובע מסגרת של 30 ימים למתן החלטה.

אם הבקשה נדחתה, ניתן לפי הנוהל להגיש ערר פנימי לקצין הממונה בתוך 60 ימים. כאשר התיק נסגר בידי תובע או פרקליט, הבקשה מועברת לגורם המוסמך ונבחנת לפי ההסדר החל עליו; לכן יש לבדוק את הודעת הסגירה ואת זהות הגוף שקיבל את ההחלטה.

גם כאשר חלפה השנה להגשת הבקשה, או כאשר חלפו 60 הימים להגשת הערר, ניתן לפנות ליחידה החוקרת או לגורם שסגר את התיק, לפי העניין, בבקשה מנומקת להארכת מועד או לקבלת ההליך באיחור. יש להסביר את הסיבה לשיהוי ולצרף מסמכים תומכים ככל שקיימים. עצם הגשת הבקשה אינה מקנה ארכה אוטומטית, וההחלטה נתונה לגורם המוסמך.

לצד הפנייה המאוחרת ניתן לבקש לעיין בחומר החקירה ולצלמו, כדי שהבקשה לשינוי העילה או הערר יתבססו על חומר התיק ולא על הודעת הסגירה בלבד. כאשר החומר מוחזק בידי הפרקליטות או התביעה, יש להפנות את בקשת ההעתקה לגוף המחזיק בחומר.

(סעיף 62(ב)(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982; סעיף 3 לנוהל משטרת ישראל 300.05.271 הטיפול בבקשת חשוד לשינוי עילת הסגירה כנגדו וערר על החלטת הגורם המוסמך, בתוקף מיום 30.7.2024; בג״ץ 10271/02 אברהם פריד נ׳ משטרת ישראל)

שינוי עילה וביטול רישום הם שני הליכים שונים

בקשה לשינוי עילת סגירה עוסקת בנכונות העילה שנבחרה על יסוד הראיות. אם העילה משתנה לחוסר אשמה, רישום התיק מוסר מן המרשם המשטרתי.

בקשה לביטול רישום של תיק סגור היא מסלול נפרד, שאינו משנה את עילת הסגירה המקורית. במסלול זה נשקלים, בין היתר, הזמן שחלף, חומרת האירוע, גילו של האדם בעת האירוע, רישומים נוספים ונסיבותיו האישיות. לכן לא נכון להסתפק בשאלה כמה זמן עבר; יש לבדוק גם מה סיווג העבירה, בן כמה היה האדם בעת האירוע ואילו נתונים נוספים קיימים בעניינו.

(סעיף 33 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019; תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), התשס״ט–2009)

לסיכום

עילת הסגירה אינה פרט טכני. חוסר אשמה מביא להסרת רישום התיק; חוסר ראיות ונסיבות העניין שאינן מתאימות להעמדה לדין מותירות, ככלל, רישום של תיק סגור. משך הרישום תלוי בסיווג העבירה, בגיל בעת האירוע ובאמות המידה הקבועות בדין ולא רק במספר השנים שחלף.

הליך מסודר מתחיל בזיהוי הגוף שסגר את התיק, ממשיך בפנייה לעיון בחומר החקירה ובצילום או בהעתקת החומר, ורק לאחר מעבר שיטתי על הראיות ניתן להכין בקשה מנומקת לשינוי עילת הסגירה. גם אם המועד הקבוע חלף, יש לבחון פנייה מנומקת להארכתו ולא להניח שהאפשרות מוצתה ללא בדיקה.