חדלות פירעון: איך מתחילים ומה צפוי בהמשך?

בדיקת התאמה והגורם המוסמך

יחיד רשאי לבקש צו לפתיחת הליכים כאשר הוא נמצא בחדלות פירעון, או כאשר הצו עשוי למנוע את חדלות פירעונו. הגורם שאליו מוגשת הבקשה נקבע, בין היתר, לפי סכום החובות הכולל: בקשות מעל הסף הקבוע בחוק מוגשות לממונה, ואילו בקשות המתאימות למסלול של חובות בסכום נמוך מוגשות לרשם הוצאה לפועל ייעודי. בחובות הנמוכים גם מרף המינימום נדרשים טעמים מיוחדים המצדיקים את פתיחת ההליך. מאחר שהסכומים מתעדכנים, יש לבדוק אותם במועד ההגשה. (סעיפים 2, 103–104 ו־186–188 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018)

בשלב זה יש לבחון גם חובות שאינם בני הפטר, נכסים שעלולים להיכלל בקופת הנשייה, הליכים קודמים, השפעה אפשרית על ערבים או נכסים משותפים, והאם קיימת חלופה שתיתן מענה מתאים יותר.

הבקשה והמסמכים הנדרשים

לבקשה יש לצרף תצהיר, דוח כלכלי מאומת ומגובה במסמכים וכן כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע. מידע חסר או סתירות עלולים להביא לדרישה להשלמות ולעכב את ההחלטה. (סעיפים 104(ב), 105 ו־187(ג) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018)

• רשימה מלאה של הנושים, סכומי החוב, תיקי ההוצאה לפועל וההליכים המשפטיים.
• פירוט נכסים, הכנסות, הוצאות, התחייבויות, חשבונות בנק וערבויות שניתנו.
• אסמכתאות להכנסות מעבודה או מעסק, קצבאות והוצאות משק הבית.
• מידע על דירה, רכב, חסכונות, זכויות סוציאליות ונכסים נוספים.
• מסמכים המתארים את נסיבות היווצרות החובות ואירועים כלכליים משמעותיים.

מה קורה עם מתן צו לפתיחת הליכים?

עם מתן הצו מוסדרים חובות העבר במסגרת אחת; ככלל מוקפאים ההליכים נגד היחיד, הגבלות שהוטלו במסגרת הליכי גבייה מתבטלות, מתמנה נאמן ומתחילה תקופת ביניים שבמהלכה נבדקים מצבו הכלכלי של היחיד והנסיבות שהובילו אליו. (סעיפים 3, 121(א), 125, 144 ו־188(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018)

במהלך התקופה חלות הגבלות הקבועות בחוק, ובהן הגבלות הנוגעות ליציאה מהארץ, שימוש באשראי והקמת תאגיד. ניתן לבקש להסיר הגבלה או להחילה באופן חלקי כאשר הדבר מוצדק. היחיד חייב לשתף פעולה עם הנאמן, להעביר מסמכים ולעדכן בהקדם על שינוי במצבו הכלכלי. (סעיפים 123–124, 138 ו־142–143 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018)

צו פתיחת ההליכים אינו פוטר את היחיד מחובתו לקיים הוראות אחרות לפי דין, לרבות החלטה מינהלית, למעט חובת תשלום של חוב עבר ובכפוף להוראות החוק. הוראה זו נוספה בתיקון מס׳ 9, שתחילתו ביום 1 בפברואר 2026. (סעיף 121(ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018; סעיפים 2 ו־14 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס׳ 9), התשפ״ו–2026)

מבדיקת המצב הכלכלי לצו השיקום ולהפטר

הנאמן עורך בדיקה מקיפה ובסיומה מגיש לממונה דוח ממצאים, ככלל לא יאוחר מתשעה חודשים ממועד מינויו ובכפוף לאפשרות הדחייה הקבועה בחוק. לאחר מכן מגיש הממונה לבית המשפט הצעה לתכנית השיקום, ובית המשפט קובע בצו את חובת התשלומים, הנכסים שייכללו בקופה, ההגבלות ויתר הוראות השיקום. (סעיפים 153–154 ו־161 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018)

תקופת התשלומים היא ככלל שלוש שנים ממועד צו השיקום, אך בית המשפט רשאי לקצרה או להאריכה בהתאם לנסיבות. יחיד שכושר השתכרותו אינו עולה על דמי המחיה עשוי לקבל הפטר לאלתר, בכפוף לתנאים ולסייגים שבחוק. (סעיפים 162–163 ו־167 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018)

בתום תקופת התשלומים, ובהתקיים התנאים, ניתן הפטר מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מקופת הנשייה. ההפטר אינו חל על כל חוב, ואי־עמידה בתנאי הצו או אי־שיתוף פעולה עלולים, בנסיבות הקבועות בחוק, להביא להארכת התקופה, לשינוי הצו ואף לביטול ההליך. (סעיפים 170, 173–176 ו־183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018)